מה הקשר בין כישורי סדר וארגון לבין יכולות למידה והכנה לחיים?

מחקרים מצאו כי קיים קשר הדוק בין הדברים. לדוגמא, במסגרת מחקר שנערך באוניברסיטת Saint Xavier בשיקאגו בשנת 2009, נבדקו מאות תלמידים בגילאים שונים, והחוקרים מצאו כי ציונים נמוכים קשורים באופן מובהק לחוסר סדר וארגון – קלסרים ומחברות לא מאורגנים, תיק לא מסודר, שיעורי בית שנשכחו, אי-סדר ברישום מטלות ואפילו קלמר מבולגן, כל אלו נמצאו אצל תלמידים בעלי ציונים נמוכים.

החוקרים בחנו פרמטרים שונים המשפיעים על כל תלמיד, החל מהמצב המשפחתי והמצב הסוציו-אקונומי, דרך תנאי המחיה וסביבת הלימודים בבית ועד מעורבות ההורים, והגיעו למסקנה כי על אף ניסיונות הצוות החינוכי להקנות כישורי סדר וארגון, ללא לימוד ותרגול בבית וללא תמיכה והדרכה הורית, סיכויו של ילד לרכוש כישורים אלו נמוכים, דבר שיוביל בסבירות גבוהה להישגים פחותים בלימודים ולציונים נמוכים יותר, ומאוחר יותר בחיים אף עלול להתבטא בקשיי השתלבות בארגונים שונים ובפוטנציאל השתכרות נמוך יותר.

מעבר לסימוכין המדעיים, כל זה גם הגיוני מאוד – קל להבין כיצד כישורי סדר וארגון יכולים לעזור להתמודד, במיוחד בגיל צעיר, עם ריבוי מטלות ועם למידה שדורשת שיטתיות כמו למידה מתמטית או אפילו למידת קרוא וכתוב. הרי פיתוח היכולת המחשבתית לנתח, לארגן ולסדר מקלה על תהליך הלמידה של נושאי לימוד חדשים. ובתור כלי לחיים – אין צורך להרחיב, רק מעטים מבנינו לא היה רוצים להיות יותר מסודרים, מאורגנים ושיטתיים.

לשמחתנו, לא מדובר בעניין מורכב, והקפדה על מספר כללים פשוטים לאורך זמן תעשה את העבודה. מומלץ להתחיל כבר בגילאי 3-4, כמובן בהתאם ליכולות ולהתפתחות של כל ילד וילדה. הנה מספר נקודות שכדאי לעבוד על פיהן. נשתמש כדוגמא בפוף אחסון, למשל😊:

שגרה וניהול זמן

משימה מסוימת שקורית מדי יום באותה שעה או באותו פרק זמן של היום הופכת לשגרתית וברורה, ועד מהרה תקרה כמעט מעצמה. רצוי להשתמש במשימה כזו כדי לציין מעבר בין חלקי היום. למשל, כל יום לפני ארוחת הערב אוספים ומסדרים את כל המשחקים.

פירוק למשימות קטנות

מטלה שמורכבת מכמה משימות יכולה לבלבל ילד, במיוחד צעיר, ולגרום לו "ללכת לאיבוד" מבלי לדעת איפה להתחיל ואיך להמשיך. פירוק למספר משימות קטנות וממוקדות מקל מאוד. לדוגמא, "אסוף את כל הבובות לתוך הפוף", ואח"כ "אסוף את כל הלגו למיכל הלגו" קל הרבה יותר לביצוע מאשר "סדר את החדר".

למידת-משחק

כל למידה שאפשר לבצע כמשחק היא לא רק מהנה יותר אלא גם יעילה יותר ומשמעותית יותר. שדרגו למשל את "אסוף את כל הבובות לתוך הפוף" ל "יש מסיבת בובות בתוך הפוף! תעזור להן להגיע בזמן".

תגמול

משימה שבסופה תגמול קלה יותר לביצוע. שימו לב שלא לשחד את הילדים, למשל בצורה של "אם תסדר יפה תקבל ממתק", אלא נסו לשלב את התגמול בצורה אורגנית. למשל, "אחרי שתעזור לכל הבובות להגיע למסיבה תוכל לשבת על הפוף ולראות פרק של ...". זה יכול גם להתקשר לסעיף 1. ולהפוך לחלק משגרת היום.

תעדוף

בגיל מבוגר יותר, יש ללמד את ילדים כיצד להעדיף משימה מסוימת שביצועה יקדם יותר את המטרה הכללית, או שסיומה מוגבל בזמן על פני משימות אחרות כך שימצו את המירב מהזמן שעומד לרשותם. למשל – אם הם נבחנים בבי"ס ונשארו להם שתי שאלות אך יספיקו לענות רק על אחת – להעדיף את זו ששווה 20 נקודות על פני השנייה ששווה 10 נקודות.

חיזוקים חיוביים

מילה טובה וחיזוק חיובי משפרים את ההרגשה, תורמים למוטיביציה ואפילו מקרבים, בכל גיל. עדיף תמיד לתת חיזוק חיובי מילולי על פני תגמול פיזי, וחשוב להקפיד לעשות זאת רק כשבאמת מגיע ולא סתם, כך שחסרונו של החיזוק יורגש כשלא מגיע חיזוק, ולא יהיה צורך בהערה.